70 שנה חלפו מאז התקבצו בביתו של מאיר דיזינגוף בשדרות רוטשילד בתל אביב מנהיגי האומה הצעירה וחתמו על מגילת העצמאות. הטקסט הממלכתי אשר נתן ביטוי לערכים היהודיים והאוניברסליים עליה תהיה מושתתת המדינה שתקום נבחן היום דרך עיניים צעירות. דרך משפטי המגילה השונים שעיצבו את חזון המדינה עם הקמתה ונתנו ביטוי להיסטוריה של העם היהודי, חיפשנו לשרטט פרופיל עכשווי של מדינת ישראל בשנת 2018. בחרנו לבחון את קו התפר שבין החזון למציאות, 70 שנה אחרי, ולהתייחס באופן קולנועי לשני רבדים אלו; חזון המדינה וביטויו ההיסטורי של העם היהודי.
הסדרה מכסה מגוון נושאים הלקוחים מתוך ערכי המגילה ומבטאים ערכי יסוד בזהות החברה הישראלית. הסרטים מציגים סיפורים אנושיים אשר עוסקים בסוגיות חברתיות החקוקות בערכי מגילת העצמאות. ביניהם: יחסי דת ומדינה, קליטת עליה, שוויון זכויות וזכויות האזרח בישראל.
"70 שנה אחרי" היא הסדרה התשיעית שמופקת במסגרת הפרויקט התיעודי חברתי של ביה"ס לקולנוע וטלוויזיה ע"ש סטיב טיש באוניברסיטת תל אביב. הסדרה מורכבת מ-8 סרטים שבוימו על ידי תלמידי החוג בתואר הראשון והשני, בשאיפה לעשייה דוקומנטרית איכותית, כנה ואישית. הפרויקט נערך בהפקת חברת גאודאמוס בשיתוף ערוץ 8 של הוט וקרן יהושע רבינוביץ לאמנויות – פרוייקט קולנוע.
הסדרה תוצג בהקרנת בכורה בפסטיבל ותשודר בערוץ 8 של הוט.
עורכי הסדרה: אמיר טאוזינגר, הילה שיטרית.
מפיקות: אפרת כהן, הילה שיטרית – גאודאמוס הפקות.
לאה ולד, נולדה בשם ליזה טסלר בעיירה דורוחוי, רומניה. ב-1941 כשהחלו הפוגרומים ברומניה, לאה ומשפחתה גורשו לשלוש שנים למחנה עבודה. הסרט ליזל'ה מתאר סיפור קטן מתוך מסעה של לאה ובריחתה מהמחנה, כשהייתה בת שש בלבד.
אושר מוצא תמונה של אימו עם קרחת לראשה, כשהיא נחבאת מאחורי כל המצולמים. הוא יוצא לחקור מה פשר התמונה. אימו, שרה, לא מגלה את הסוד ומתחמקת ממנו, ואושר יוצא למסע איתה לחקור מה בדיוק קרה לה. גודל הסיפור מתגלה כמכת מדינה, אז הוא מחליט להפתיע את אמא במפגש מול הטראומה בסצנה תיאטרלית עם שחקניות ולהביא אולי לגאולה וריפוי שלו ושלה.
בלב מדבר, עם נוף מרהיב, קברו של דוד בן גוריון לא ריק לרגע ממבקרים. שפות שונות נשמעות על הקבר, שאלות קיומיות ופרטי מידע יבשים. ילדים וקשישים, דתיים וחילוניים, תיירים מארצות רחוקות, כולם באים להשלים את הסיפור של המנהיג הגדול.
טשומה, מבקש מקלט הנמצא ב"מתקן השהייה חולות", מקבל מצלמת וידאו, איתה הוא מתעד את הזמן שלו בחולות. על הרגעים האבסורדים, המשעממים, המצחיקים והמייאשים.
טניה, מהגרת ממולדובה, עובדת כמודליסטית בפארק ״מיני ישראל״ מאז הקמתו.
באמצעות המפגשים בין טניה – ״בונת הארץ״, לבין המדינה הקטנה שהיא בראה, אנחנו נחשפים לשאלה: מהי ישראליות?
פרופ’ עוזי אורנן, בן 94, ממייסדי התנועה הכנענית בסוף שנות ה-30 ומקים הליגה למניעת כפייה דתית בסוף שנות ה-50, ממשיך את רצף המאבקים שניהל כל חייו על דמותה הדמוקרטית והחילונית של מדינת ישראל, במאבקו האחרון להסדרת קבורה אזרחית במקום מגוריו.
בפאתי הבועה התל אביבית בשכונת פלורנטין, מתקיים בכל יום טקס לילי ובו מאות מהגרי עבודה ופליטים ממתינים להיכנס אל לשכת ההגירה, השער שלהם לחיים טובים יותר. רק מעטים זוכים להיכנס. השאר מעבירים לילה נוסף בהמתנה מתסכלת, לקראת פתיחת הדלתות הבאה למחרת בבוקר.
